תזונה טבעית לסוכרת הריון – פוסט אורח עם ורד לב

תזונה אמיתית מול אוכל מעובד, ההשפעה על הגוף ועל החשקים שלנו, צריכת שומן וזמני ארוחות. שאלתי את ורד לב, נטורופתית N.D, כמה שאלות על התמודדות עם סוכרת ההיריון בגישה טבעית ומותאמת לגוף. התשובות מאירות עיניים ונותנות כמה נקודות חדשות להתייחסות.

salmon-518032_1920

מה ההבדל בין התזונה המערבית המודרנית לבין התזונה הטבעית?

תזונה אמיתית טבעית, הקרובה למקור ככל הניתן ושאינה מעובדת מזינה את הגוף בצורה עמוקה ומדויקת.היא מספקת לגוף רכיבי מזון בצורה ובכמות הנדרשת לו.
יש לנו 2 סוגי רעב- הרעב לקלוריות, למספיק אנרגיה כדי לעשות דברים ורעב לרכיבי מזון ספציפיים.
אם נאכל רק אוכל מעובד, או בעיקר כזה הגוף יישאר רעב לרכיבים ספציפיים שאינו מקבל בתזונה כזו וימשיך לשדר "אני רעב" לגוף. על אף שכביכול אין רעב אמיתי. אולם התחושה הזו ש"חסר לי/ בא לי משהו" תשאר אצל אותה האישה ותנחה אותה בחיפושיה אחר מזון נוסף.

אוכל מעובד גם מדלדל את מאגרי הגוף, כי הוא מכריח את הגוף להוציא ממאגרים רכיבי מזון כדי לעזור בעיכול. בד"כ אמורים רכיבי המזון הללו להגיע מ….המזון שאנחנו אוכלים, אולם בהיעדר כאלה אנחנו בבעיה.

אוכל מעובד משבש את הקשר שלנו לגוף שלנו- אנחנו לא באמת בטוחים האם אנחנו רעבים עכשיו או לא, האם אנחנו צמאים, מה המצב ההורמונלי שלנו כרגע, אולי אנחנו בכלל כועסות או נעלבנו או רבנו עם מישהו. אוכל מעובד בא לענות לנו על חשקים- הוא קראנצ'י, מתוק או מלוח, שומני והכל במידה שתמשוך אותנו לרצות עוד ועוד ממנו, גם אם בדיוק סיימנו חבילת תפוצ'פיס, שניצל תירס או ארטיק. זה אף פעם לא מספיק…

למה יכול לגרום מזון מעובד?

יש את נושא הפגיעה בפלורת המעיים שלנו, הוצאתה מאיזון, או שבעצם פלורת המעיים שאינה מאוזנת היא זו המושכת אותנו לחפש ג'אנק פוד לסוגיו…. כשהחיידקים הלא ידידותיים הם השולטים במעיים הם כמו "מבקשים" מאתנו סוגי מזונות מסוימים. אנחנו מצויים באשליה שאנחנו אוכלים את זה בגלל שאנחנו אוהבים, אולם זה לא באמת מדויק. חיידקי מעיים לא ידידותיים ניזונים מסוכרים פשוטים, מהברזל הכה חיוני עבורנו ועוד. הם מייצרים רעלנים המשבשים את פעילויות הגוף התקינות ואף עשויים לגרום להתעוררות זיהומים, מחלות אוטואימוניות, תהליכים דלקתיים, סרטניים ועוד.

סוכרתית שתאכל בצורה שאינה מאוזנת תשאר במעגל ההתמכרות לסוכר והרס הלבלב ותנגודת האינסולין.

אז מה נותנת לנו בעצם תזונה שאינה מעובדת?

תזונה שאינה מעובדת יכולה לעזור לה לאזן את רמות הסוכר שלה, את רמות השובע שלה, לתרום לתהליכי ירדה במשקל ושמירה על משקל מאוזן, יכולה להפחית תסמיני דלקת, תהליכים אוטואימוניים ועוד

ישנן תזונאיות שממליצות על שומן כחלק מהתזונה וישנן כאלו שלא. מה גישתך בעניין?

אנחנו חיים בעידן בו ההיסטוריה משתנה לנו מול העיניים. זה דיי מדהים.כיום כבר יותר ויותר אנשים מבינים שהפוביה ששלטה בכמה עשורים האחרונים מפני שומן היא מיתוס ואין לה עיגון במציאות.

בפועל אנחנו זקוקים לשומן! הוא חיוני עבור כל פעולות החיים, מייצור ההורמונים ותאי העצב שלנו, דרך תפקודי המוח והמערכת האנזימטית, חיוני לספיגת רכיבי מזון שונים, כמו חומצות שומן, מינרלים וחלק מהוויטמינים והוא גם תורם משמעותי לתהליכי ירידה במשקל, כן כן! ולשמירה על רמות סוכר מאוזנות בדם ועוד ועוד.

אין לנו מה לפחד ממנו. נהפוך הוא!

הכוונה, כמובן, היא לשומן ממקור טבעי- מהחי או מהצומח- כזה שלא עבר תהליכי עיבוד למיניהם.

ישנן בנות שמפחדות מהוספת השומן לתפריט. מה המסר שלך בנושא? 

אנחנו בד"כ לא משמינים משומן. הגוף שמח כאשר אנחנו מספקות לו שומן איכותי. הוא לא יבזבז אותו על שמירה במאגר שומן בגוף.

לא… אנחנו משמינים בד"כ מעודף אכילת ושתיית פחמימות. מעבר לצרכים האנרגטיים של הגוף שלנו. כל פחמימה מעבר לכך תהפוך לשומן שילך למאגר. מאגר המיועד להישרדות, לשעת מחסור וקושי. שריד אבולוציוני שאין בו כמעט צורך בעידן השפע עתיר הסוכר בו אנחנו חיים היום.

כשאת מתייחסת לשומן ממקור טבעי זה גם מתייחס לטחינה, אגוזים וזרעים אחרים?

בטחינה, אגוזים וזרעים יש שומנים בעיקר מסוג אומגה 6. אלה חומצות שומן חיוניות, כמו אומגה 3, אולם בשונה מאומגה 3, יש לנו הרבה יותר מדיי אומגה 6 בתפריט המערבי הסטנדרטי ולכן לא נרצה להרבות בהם.
זה בסדר לאכול מהם במידה, כלומר חופן, אולם לא כדאי להרבות באכילתם.
בל נשכח גם שבדומה לדגנים ולקטניות גם באגוזים ובזרעים יש חומרים מעכבי ספיגה. אם אלה לא מנוטרלים אזי הם סופחים אליהם מיני מינרלים, חלבונים ועוד חומרים מהמזון. כך שאולי בטחינה משומשום מלא יש הרבה סידן, אולם בפועל קשה לנו לספוג את הסידן הזה.

נטרול אותם חומרים מעכבי ספיגה יכול להיעשות בכמה אופנים- השרייה, הנבטה, התססה וגם חימום/ בישול/ קלייה יבשה עוזרים לנטרלם ולמקסם את הערך התזונתי של קבוצות מזון אלה. לא סתם התפתחו תהליכים מעין אלה בקרב חברות מסורתיות שונות לאורך ההיסטוריה.

אני שומעת המלצות שונות לגבי פירות – גם מבחינת הכמות וגם מבחינת שעות האכילה והזמנים, מה דעתך בנושא?

פירות יכולים להיות חלק מהתפריט הקבוע, אולם כדאי להקפיד על מינונים לא גבוהים. זה תלוי מצב בריאותי, מאזן סוכר, משקל ומטרות.

חשוב להקפיד- אם אוכלים פירות- שהם יהיו בתוך ההקשר של ארוחה. לא בנפרד, לא כנשנוש, לא בין לבין.

מהסיבה בה היינו שמחים לשמור על רמות סוכר ואינסולין מאוזנות. שלא יעלו וירדו כל כמה שעות. במיוחד אצל סוכרתיים, אם כי זה נכון גם לכלל האנשים.כשאנחנו אוכלים ארוחה ממילא תהיה מעורבות של אינסולין (אצל מרבית האנשים), כך שאפשר "לרכב על הגל" הזה בהקשר של הפירות.הם יכולים להיות בתוך סלט, בתערובת הקציצות, ברוטב, כקינוח ועוד

food-1075228_1920

על כמות הארוחות ישנה המלצה לאכול כל שעתיים שלוש או 6-7 ארוחות ביום. מהן ההמלצות שלך?

חשוב לאכול לפי תחושות הרעב ולסיים כאשר יש שובע. מספר הארוחות נגזר מתחושות גופניות אלה.

בתחילה זה ייראה מאולץ, אולם לאט לאט כשלומדים להקשיב לגוף ניתן להבחין בזה באמת.

זה מדהים עד כמה אנשים רבים אינם מחוברים לתחושות המאוד בסיסיות הללו.

בגדול, אם דואגים שהארוחות יהיו מאוזנות עם כמות חלבון מספקת, כמות שומן טובה ומעט פחמימות (ממקורות שמתאימים לפי הבחירה התזונתית שלך) אז את אמורה לחוש בשובע לאורך מספר שעות.

בהריון, מן הסתם, יכול להיות צורך מוגבר באנרגיה וברכיבים תזונתיים. כך שגם פה הקשבה לצורכי הגוף תיקח אותך למקום הנכון עבורך. אם זה אומר להוסיף עוד ארוחה, או להפחית אחת.

לא כל יום חייב להיות דומה למשנהו… יום בו אישה פעילה יותר פיזית, לעומת יום בו היא לא זזה כמעט, מרוסקת מבחילות או מכאב גב, או עייפה יותר.

ואפרופו בחילות, זהו אתגר שצריך למצוא איך להתמודד איתו בהריון באמת.

 

ורד לב, נטורופתית N.D, יועצת הנקה מוסמכת IBCLC, בעלת הבלוג | "מה יש לצהריים"

וקבוצת הפייסבוק | "המטבח הפתוח של ורד לב" 

 

כתיבת תגובה